פסק-דין בתיק ת"ק 35957-06-11

1.      בפניי תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, עפ"י טענתה, בעקבות אירוע תאונתי מיום 10.11.2009.

2.      בתביעה נטען כי ביום התאונה, בשעות הבוקר, ועת ביקרה התובעת בבנק הפועלים סניף שפרעם (להלן: " הבנק"), "ועוד בכניסתה נטרקה דלת הכניסה על כף רגלה השמאלית", וכתוצאה מכך, נפגע בוהן רגלה.

עפ"י הנטען, נזקקה התובעת עקב התאונה לפעולה רפואית בהרדמה מקומית להחזרת הציפורן שנתלשה למקומה ולמעקב רפואי ותרופתי, במהלכו סבלה מכאבים רבים והגבלה בתפקודה והיא רותקה לביתה למשך 16 ימים.

3.      התובעת טוענת כי התאונה אירעה בשל רשלנותו ו/או חוסר זהירותו של הבנק הנתבע, והעמידה את נזקיה, בשל האירוע הנ"ל על סך 20,000 ש"ח. היא טענה, בין היתר, כי הבנק התקין דלת מסוכנת ו/או לא בטוחה ו/או לא תקינה ו/או פגומה, לא נקט באמצעי זהירות סבירים ולא דאג לתחזוקה ראויה של הדלת.

4.      מנגד, הכחישו הנתבעים את אחריותם לאירוע הנ"ל, את נסיבות התרחשותו כפי שנטענו ע"י התובעת ואת הנזק הנתבע בגינו.

הנתבעים הכחישו את קיומו של מפגע מסוכן בדלת הכניסה וטענו כי הדלת היתה תקינה ותקנית ומנגנוני ההגנה פעלו כראוי, ללא כל מפגע מסוכן.

לחילופין טענו הנתבעים כי האירוע הנטען ארע בשל התנהלותה חסרת הזהירות והרשלנית של התובעת עצמה, שלא השגיחה בדרכה, ולא פעלה כאדם סביר.

5.      לאחר שעיינתי היטב בכתבי הטענות על נספחיהם, לאחר שהתרשמתי מעדויותיהם של הצדדים ולאחר ששקלתי את טענותיהם, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

כלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה, ומכאן שנטל הוכחת התביעה רובץ על התובעת - נטל הוא היא לא עמדה לטעמי.

6.      ראשית אומר כי התובעת לא הצליחה בעדותה לתאר באופן חד משמעי את אופן התרחשות התאונה ופגיעת הדלת ברגלה ובגרסתה נפלו לא מעט סתירות; בין היתר אציין כי בתחילת הדיון הראשון העידה כי היא פתחה את הדלת עם הגעתה לסניף, אך בהמשך העידה כי הדלת הייתה פתוחה. בדיון השני, חזרה בה מגרסה אחרונה זו והעידה שוב כי היא פתחה את הדלת בעצמה.

בנוסף, בדיון הראשון העידה התובעת כי פתחה את הדלת עם יד שמאל, הכניסה רק את רגלה הימנית והדלת נסגרה על רגל שמאל (עמ' 1 לפר', שורה 13), אולם בדיון השני טענה כי הכניסה תחילה את רגל שמאל ואז הדלת נטרקה בעוצמה על רגלה (עמ' 3 לפר', שורות 21-22).

       שנית, גרסתה של התובעת לא נתמכה בעדות כלשהי והשומר, אשר לטענתה, היה עד לאירוע התאונה לא התייצב למתן עדות.

        שלישית, נציגת הבנק העידה, ועדותה אמינה עלי, כי הדלת נפתחת ע"י משיכה הידית החוצה, לצד שמאל (טענה שלא הוכחשה ע"י התובעת). בנסיבות אלה, סביר להניח כי הפגיעה ברגלה השמאלית של התובעת, נגרמה בעקבות פתיחת הדלת, בעוד התובעת עמדה מחוץ לסניף, שכן הפגיעה היתה בבוהן שמאל ולא בחלקה החיצוני של הרגל, מה שהיה קורה אילו הדלת נטרקה על רגלה לאחר שנפתחה והחלה התובעת להיכנס לסניף. מיקום הפגיעה אינו מתיישב עם גרסתה של התובעת והוא מתיישב יותר למקרה בו התובעת פתחה את הדלת בעוצמה לעבר רגלה.

       רביעית, התובעת לא הצליחה להוכיח כל מעשה רשלנות מצידו של סניף הבנק הנתבע ולא הניחה תשתית עובדתית היכולה להעביר אליו את נטל הראייה.

7.      לאור המקובץ לעיל אני מורה על דחיית התביעה.       

לפנים משורת הדין, על אף שהתקיימו בהליך שני דיונים, ולא בלי לבטים, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותשיב לתובעת את תלושי המשכורת שהגישה.

ניתן היום,  כ"ז סיון תשע"ב, 17 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: